אדסיאן ואח' נ' חב' משרד ועסק בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון ו/או להפחתתו.

לטענת ב"כ המבקשים, למבקשים סיכויים גבוהים לזכות בערעור. לדבריו, לא רק שהמבקשים אינם חייבים למשיבה כל סכום אלא שמגיע להם ממנה סך של 127,331 ₪. לטענתו, המבקשים סובלים ממחלות קשות וממצוקה כלכלית קשה, וכי הם יתקשו לשלם את סכום הערבון.

לטענת ב"כ המשיבה, היות והמבקשים לא ביקשו לדחות את תשלום אגרת הערעור ואף שילמו אותה בפועל, הרי שלא התקיים תנאי סף לדיון בבקשתם לפטור מערבון, בהתאם לתקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). לטענתו, אם מבקש מסוגל לשלם את אגרת הערעור, חזקה היא כי הוא יכול לשלם את העירבון. ב"כ המשיבה מציין כי המבקשים לא פרעו ולו שקל אחד מחובם למשיבה בהתאם לפסק הדין, ולא שילמו את הוצאות המשפט שנפסקו נגדם. לדבריו, המבקש 2 נמצא בארה"ב מזה שלושים שנה וברור הוא שאם יידחה הערעור, לא תוכל המשיבה לגבות את הוצאותיה. כמו כן, נטען כי המבקשים לא הוכיחו כי הם נטולי יכולת כלכלית, וכי סיכויי הערעור שואפים לאפס.

ב"כ המבקשים טען בתגובה, כי אין הרי אגרה בסך של 1,378 ₪ כהרי הפקדת ערבון בסך של 20 אלף ₪, וכי אין בתקנה 432(א) לתקנות כדי לחסום מהמבקשים מלבקש פטור מלא או חלקי מערבון, גם אם שילמו את האגרה. לדבריו, כל טענה המתייחסת למקום מגוריו של המבקש 2 איננה רלוונטית, כאשר היעדרותו אינה מצביעה בהכרח על כך שהוא נטש המושכר.

ב"כ המשיבה טען מנגד, כי המבקשים לא הציגו כל פסיקה הפוכה ללשון תקנה 432(א) לתקנות והם לא ביארו מדוע הם יכלו לשלם את האגרה אך לא את העירבון. כמו כן, נטען כי המבקשים מיוצגים ויש להניח כי הם מצאו מקורות פיננסיים לתשלום שכר טרחת עורך דינם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת העירבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).

בענייננו, מלבד הגשת מסמכים רפואיים המתייחסים למצבם הרפואי של המבקשים והגשת צילום של הסכם המכר בין כונס הנכסים של דירתו של המבקש 1 לבין רוכשי הדירה, לא צירפו המבקשים אף מסמך התומך בטענותיהם בדבר מצבם הכלכלי. המבקשים לא צירפו אישורים המעידים על יתרות חשבונותיהם בבנקים השונים, ככל שאלו קיימים, וכן לא צירפו תלושי שכר או אישורים מטעם רו"ח המעידים על הכנסותיהם, לחילופין, לא הציגו אישורים מטעם המל"ל המעידים על כך שהם אינם עובדים. המבקשים גם לא הסבירו כיצד הם מממנים את ייצוגם המשפטי הפרטי, כנדרש בפסיקה. לאור האמור, ברי כי המבקשים לא פרשו בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבם הכלכלי, ודי בכך כדי לדחות את בקשתם.

יתר על כן, העובדה שהמבקשים לא שילמו עד היום את ההוצאות שנפסקו נגדם בבית משפט קמא, מדגישה את החשיבות שבהפקדת ערבון, שכן הדבר מעלה חשש לכך שמא תוכל המשיבה להיפרע מהוצאותיה בעתיד, כלל שאלו ייפסקו לטובתה במסגרת הליך הערעור.

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, שיש להעמיד הערבון על סכום מתון בסך של 10000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ד, 12 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: